שֵׁם: סופיה ס לואיס
מקום: אפר ווסט סייד - ניו יורק, ניו יורק
סוג בית: דירת חדר שינה אחד בקו-אופ של שש קומות
גודל: 800 רגל מרובע
שנים חיו ב: 1.5 שנים, בבעלות
ספר לנו קצת (או הרבה) על הבית שלך ועל האנשים שגרים בו: כשנולדתי, ההורים שלי שכרו סוויטת ג'וניור בבניין הזה. זמן קצר לאחר מכן, הדירה למטה יצאה למכירה ב-100 אלף דולר באמצע שנות ה-90 במכירה של שריף. קנינו את זה בשביל דודי, שהיה על הספקטרום האוטיסטי, כדי שיוכל להישאר קרוב למשפחה שלי - סבא וסבתא שלי גרים שישה רחובות משם. מאז ההורים שלי עברו לקליפורניה, ודודי נפטר למרבה הצער בשנת 2019.
הדירה הייתה במצב הרסני - עובש בתקרות, חלונות שנהרסו על ידי שני חתולים ושאריות של אגירה קשה בכל מקום. היינו צריכים לסתום לחלוטין את החלל, מחדש את הרצפות ולהסיר את התבנית. חזרתי לניו יורק ונכנסתי לדירה לאחר השלמת השיפוץ. אז אני גר עכשיו באותו בניין שבו נולדתי, 30 שנה מאוחר יותר. בתחילה, סבתא שלי לא יכלה לבוא לבקר בלי לצאת עם דמעות בעיניים. מאז אצרתי את החלל להיות פסאודו-גלריה של ציוריה של סבתי והפכתי מקום עצוב למקום שמח. הדירה שלי כוללת 16 יצירות של יצירות האמנות המקוריות שלה. היא עדיין במרחק שישה רחובות ונהנית לבוא. עכשיו אני מטפל בה בזקנתה, כפי שהיא טיפלה פעם בדוד שלי - זו עמדה ממש מיוחדת להיות בה וחילופי תפקידים. יש לי גם קבוצת חברים בבניין שלי - בדומה לתוכנית הטלוויזיה "חברים". אני אוהב כל סנטימטר בדירה שלי ושמחה לשמור אותה במצב מצוין.
הסגנון שלי הוא קצת מיש-מוש עם ארונות במבוק ושולחן אוכל צבעוני לבן מיובא מאיטליה. הסלון כולל שטיח לבן נעים ומדפים לבנים גבוהים שמצפים את החלונות, ואני אוהב במיוחד את המדפים הפתוחים במטבח ואת מושב האסלה המחומם בחדר האמבטיה.
אני מזדהה כאמפתיה רצינית, המשתקפת במחווה של דירתי ליצירות האמנות של סבתי ומתוחזקת כמקדש רך לזכרו של דודי.
תאר את הסגנון של הבית שלך ב-5 מילים או פחות: שיקי, ממוקד אמנות, מודרני, נקי ומרקם
מה הדבר האחרון שקנית (או מצאת!) לבית שלך? בכנות, אחסון נעליים מ-Container Store.