עוד בשיעור היסטוריה בתיכון, היה קל ללגלג על האמו דה לה ריין, הכפר המעמיד פנים של מארי אנטואנט שבו היא יכולה לברוח מפריז כדי להשתובב עם חיות משק ולארח פיקניקים משוכללים. כתושב עיר עייף כיום, מעט דברים נשמעים מושכים יותר מאשר מפלט כפרי עם גימור יוקרתי.
חוות פרחי בר היא הפוגה מעודנת לתושבי ניו יורק, היושבת על 140 דונם בעמק ההדסון רק לאורך רכס השוואנגונק. במרחק של קצת יותר משעה נסיעה מהעיר ניו יורק, הוא מאזן בין כרי דשא רחבים עם עצי מייפל, חווה עובדת ושלושה קילומטרים של מסלולי הליכה עם אוכל ושירותים משובחים.
שילוב של אתר נופש ברמת חמישה כוכבים בנוף השליו הזה היה לא דבר של מה בכך. באוורי חשמלי, חברת אדריכלות שהוקמה ומובילה בוונציה, קליפורניה, הוקמה בתחילת הפרויקט, אשר נתפס בתחילה כקונספט גלמפינג. מנהלי העיצוב והאדריכלים לוצ'יה ברתולומאו וקיילי למבור בילו זמן רב באתר, והרהרו כיצד להביא את האווירה הקליפורנית הפנימית והחיצונית שלהם למקום עם ארבע עונות מוצקות. "הכל חזר לחיבור לארץ", אומר ברתולומיאו. "קיימות הייתה שיקול מרכזי, אבל גם איך לגרום לאנשים ליצור אינטראקציה עם הנוף, מההיבט החווה לשולחן של המסעדה ועד לשבילים שמסביב".
האדריכלות לוסיה ברתולומיאו וקיילי למבור הביאו תחושה של נעימות מגורים וקנה מידה לבקתות של חוות פרחי בר.
האורחים מוכנסים לסדרה של בקתות ברחבי האחו, כל אחת ממוקמת בקפידה כדי להציע נוף פרטי ו מצויד במיטות קטיפה ואמבטיות טבילה גדולות מדי (או, בחלק מהחדרים, ג'קוזי אישי) של חברת עיצוב פנים וורד + אפור. הודות להתייחסות מדוקדקת של הבקתות בטופוגרפיה, כמעט מיד מרגישים כאילו נמצאים לבד בטבע.
המרפסת הגדולה היא מקום שבו האורחים יכולים להתאסף למשקה או ארוחה סתמית וליהנות מתחושת מקום.
עם זאת, סוציאליזציה נמצאת במרחק צעדים ספורים משם, שם מתהדרת אכסדרה סוחפת הממסגרת את הרכס בור אש גדול מדי-ורשימת קוקטיילים מרשימה. המרפסת הגדולה היא לא רק מדיה חברתית ראויה, היא חסד אדריכלי טהור עם קורות. "לקחנו את טיפולוגיה של עמק ההדסון והפכנו אותה ליותר מינימלית, יותר סקנדינבית", אומר למבור. "המרפסת הגדולה היא הרגע הזה שבו אתה מרגיש שהגעת. הוא מחבר את המסעדה, קליי, והבניין הראשי [המכיל את הלובי והספא, Thistle]." בקיץ, המרפסת פותחת מרענן רוחות ובחורף, אורחים נעימים ליד המדורה (כמי שהגיע בבוקר סוער וגשום באפריל, אני יכול להעיד שלעתים רחוקות יש לו רע יְוֹם).
הנכס כולו מאלץ אנשים לחזור בעונות שונות, להשתמש ברגעים האדריכליים כדרך לתקשר עם הנוף בצורה שונה. "אנחנו אוהבים להתמקד איך מגורים משתלב עם אירוח", אומר למבור. "ובסופו של דבר אנחנו רוצים לעצב מקומות שגם אנחנו היינו רוצים לחזור אליהם שוב ושוב".
סגן עורך מנהל
אוליביה הוסקן היא סגנית העורכת המנהלת של בית יפה, שם היא מפקחת על הפעילות בכל הפלטפורמות המודפסות והדיגיטליות של המותג. היא גם כותבת על עיצוב ואדריכלות ובעבר הייתה כותבת סגנון ועיצוב פנים ב עיר וארץ והעורך הראשי של Dwell.
