ג'רמי קמיה, רהיטי קמיה, High Point, NC
"רציתי לעשות משהו שקשה לשחזר ויבדל אותי", אומר ג'רמי קמיה, מייסד רהיטי קמיה. הוא נוקט במה שהוא מכנה "גישה כנה" לעיבוד עץ: ללא מסמרים, ללא ברגים, ללא כתמים. מוצאת השראה בפגודה בת חמש קומות בת 1,300 שנה במקדש הורוג'י ביפן, שעומדת ברעידות אדמה בין השאר בגלל שהיא עשוי עם חיבורים מותאמים במקום מסמרים, קאמיה ניגש לעיצובים שלו כאילו הוא משחק בלבני לגו - משלב את החלקים יחד בצורה חלקה. הוא יוצר צלליות פשוטות עם טכניקות נגרות בהתאמה מדויקת, טריזי פליז מלוטשים או סיכות עץ, ומציין, "הפונקציה תודיע לעיצוב, אבל לצורה יש את המילה האחרונה".
חנות רהיטי Kamiya
סטפני דאון מתיאס, לוס אנג'לס, קליפורניה
לאחר לימודי קרמיקה בקולג', סטפני דאון מתיאס עבד כשף פרטי ודולה. אבל היא בחנה מחדש את חייה במהלך המגיפה וחזרה לאולפן ב-2022. "רציתי לחזור ליצירתיות," היא אומרת. כיום, חלקי הפורצלן העמידים והאשים שלה, בכמות קטנה, מגלמים קטעי וינטג' של האירופים אזור כפרי, שבו היא נזכרת מתקופת בילוי בדרום צרפת ובטוסקנה, וקיצי ילדות בארצות הברית האלפים האוסטריים. כל חלק מוגמר, היא אומרת, "הוא שילוב של העבר והיום".
קנה קרמיקה של Stephanie Dawn Matthias
דני קפלן, סטודיו דני קפלן, ברוקלין, ניו יורק
"זה הפך לדבר המדיטטיבי הזה בשבילי", אומר דני קפלן, מסביר איך זה הרגיש ללמוד זריקת גלגלים בסטודיו המקומי שלו לקדרות. "הייתי מאבד את עצמי במשך שעות." קפלן, שהוכשר כצייר בבית הספר לעיצוב ניו סקול פרסונס, הקים סטודיו לקרמיקה משלו בשנת 2017, שיצר רהיטים, כלים ותאורה. יצירותיו הפיסוליות שנבנו ביד וזרוקות הגלגל - לרוב מורכבות זו על גבי זו - מגלמים אסתטיקה מודרניסטית הנישאת מצורות עתיקות. "זה הכל על לדחוף את החומר ולפרש מחדש צורות קלאסיות", אומר קפלן. "הם מתחילים בסימטריה, אבל לעתים קרובות מתפתחים כדי לקבל יותר רפיון בתוצאה הסופית."
חנות סטודיו דני קפלן
אספן גולן, ברוויק, ME
"אני נהנית לראות את החיים החדשים שלי משפילים את הבגדים האלה", אומרת אספן גולן, מגולפת עץ לבושה בחצאית עיפרון מרופטת וחולצה שעמדו בקוד הלבוש של עבודתה הישנה כמורה בבית ספר פרטי. היא נקלעה לקריירה חדשה כשעקבה אחרי כמה אנשים שנושאים עץ למה שהתברר כבית ספר למקצועות, כולל ייצור רהיטים. גולן נרשם חצי שנה לאחר מכן. כיום היא מייצרת אובייקטים פונקציונליים במראה של פיסול מודרני לחלוטין בעבודת יד. אין חשמל. אין רעש. "השתיקה היא קצת הסיבה שאני עושה את זה", היא אומרת. "אין הרבה עבודות שמאפשרות לך לבלות זמן כזה בראש שלך."
חנות אספן גולן
מרילין ארמנד, Le Point Visible, בדפורד, קוויבק
לפני שבע שנים, כשמרילין ארמנד עברה לקוויבק, היא למדה תפירה מורשת מקבוצת נשים מקומית. זה הוביל אותה להבין שכפי שהיא אומרת, "אני רוצה להחזיר את התפירה לחיים, לחקור אותה כיצירת אמנות". היא השיקה את Le Point Visible, תוך שימוש מחדש בטקסטיל ליצירת שמיכות טלאים מודרניות ותוססות - שכל אחת יכולה לקחת 50 שעות להשלמתן - בדפוסים בהשראת הטבע והארכיטקטורה. "אני לא מבזבז כלום; שאריות קטנות יותר יכולות לשמש כרצים לשולחן או כריות", אומר ארמנד, שעובד עם גלילים מחודשים של 15 עד 120 רגל של בד חדש שחברות בדרך כלל זורקות. "אני אוהב את מה שאני עושה. עברו חמש שנים ולא היה יום שלא רציתי לעשות טלאים".
חנות Le Point Visible
ג'ניפר נוקון, לוס אנג'לס, קליפורניה
"אני שואב השראה מדפוסים שחוזרים על עצמם בטבע, מהדרך שבה דברים כמו ספירלות, נוצות, גפנים, עלים וגבישי מים מארגנים את עצמם כדי לגדול", אומרת הקרמיקאית ג'ניפר נוקון. בין אם היא יוצרת את הפרטים המתפתלים של בסיס מנורה או את המערבולות המהפנטות של קערה, עבור נוקון, התהליך הוא הכל. "זה מתחיל כשהצורה של היצירה הקרמית מסתיימת אבל עדיין לא יבשה", היא אומרת. "לאחר מכן אני מורחת תת-זיגוג ומציירת דרכה בעזרת כלי גילוף כדי לחשוף את צבע גוף החימר שמתחתיו. אני אף פעם לא יודע איך יצירה תיראה עד שהיא תיגמר".
עקוב אחרי ג'ניפר נוקון
לואיס פניה, PeñaMade, סן פרנסיסקו, קליפורניה
יצרן הרהיטים לואיס פניה התוודע לעיבוד עץ כשראה את אביו מתעסק במוסך. "הוא בנה לי כוננית, וממש דבק שאפשר לעשות דברים משלך", הוא נזכר. "זה נתן לי ביטחון". הרץ קדימה 30 שנה ופניה הוא עכשיו אבא בעצמו. מדף ספרים שיצר עבור בתו הוא חלק מהאוסף שלו הכולל יותר מתריסר חלקים המובחנים בגיאומטריה המורכבת אך שובבה שלהם. "עיבוד עץ הוא הצטברות של כל ההיסטוריה היצירתית שלי- מעיצוב גרפי ועד במאי סרטים מסחריים", אומר פניה. "זה מספר סיפור, זה מעורר רגשות".
חנות PeñaMade