בליבי אני אספן. אני אוהב מגזינים לעיצוב, ספרים, קומקומים וכוסות, מגשים, כלי הגשה לקפה, בגדים, טקסטיל, צילומים ויצירות אמנות. אבל מבחינה אסתטית, אני נוטה לכיוון החילופי והמודרני. מתח זה הועבר לגבהים חדשים בשנים שלאחר לידת ילדי. ככל שמשק הבית שלך גדל, כך גם הדברים שלך. באופן אקספוננציאלי. כמובן שעברנו גם לבית גדול יותר והדברים שלנו צמחו בהתאם.
בריחה אחרונה גרמה לי לרצות להתקרב. היה כל כך מקסים שכל הכלים יתאימו למדף פתוח אחד בהשכרה שלנו. זה גורם לניקוי כלים נקיים כל כך קל ומהיר. המטבח, פינת האוכל והסלון עשו שימוש רב בזמן שהיינו שם, אבל בבוקר שעמדנו לצאת, לא לקח לנו זמן להתיישר. ערכנו את שתי המיטות בקלות והבית נראה כמעט בדיוק כמו שמצאנו אותו לראשונה. הניקיון והניקיון היו כה קלים.
בזמן שהבנים שלי הפכו לגיל הרך והפריטים המיוחדים לתינוקות כבר לא נחוצים, חיפשתי דרכים להתקרב. אבל אני לא מתכוון רק לתת קופסאות ושקיות דברים למוניטין, שאנחנו עושים כל כמה חודשים. אני מדבר יותר על שינוי ימי. וזה מפחיד אותי. אבל כמו בכל אתגר, אתה צריך להתמודד עם זה. אז הנה שלושת הטיפים הבסיסיים שלי להתמצקות בבית:
1. הצעד הראשון הוא
תפסיק לרכוש דברים. זה כבר קשה. כחובב עיצוב ובלוגר, אני נדרש לנפות מאות תמונות של פנים, פנים וחפצים לאורך כל היום. לא קל לראות משהו שהעיניים והלב שלך חושקים ולהשאיר מספיק טוב לבד.2. השלב השני הוא באמת לעבור את הבית שלנו, מלמעלה למטה, ו להיפטר מדברים כולל ריהוט. אני לא חושב שאני צריך להסביר לרובכם כמה זה יכול להיות קשה. אבל אם נעשה נכון, תוכל להתחיל עם בד נקי ונטול מסודר.
3. השלב השלישי והאחרון הוא לתחזק. אני מניח שאצליח להשיג 1 ו -2, שיהיה לי רצון מכריע למלא את כל שטח האחסון המשוחרר. אז תחזוקה תהיה הנטל שלי לכל החיים.
למען האמת, אני לא יודע אם אחדור לסגנון המינימליסטי אליו אני מתכוון. הימים המאושרים שחזרו לי היוו השראה להגיע אליו. אבל בית נופש, אחרי הכל, הוא נסיגה מיוחדת, לא בית במשרה מלאה. אז התלבושת הביתה של התינוק, יצירות האמנות של הילדים, קישוטים לחג שלנו, מגש הודו של חג ההודיה וכל שאר הדברים האלה לא קיימים שם. כמו בכל הדברים החשובים בחיים, זה מגיע לאיזון ואני מקווה להכות את הדבר הנכון עבורנו בקרוב.