רובנו יודעים כרגע שאתה לא צריך להתאים את כל גימורי העץ בבית שלך בדיוק, אבל רבים מאיתנו עדיין קצת עצבניים כשמדובר בערבוב גימורי עץ באותו החדר. הבחנתי בארבעה גימורי עץ בחדר האוכל של הבית של ג'ן וקירסטי; להלן מבט מקרוב על איך הם מושכים את המבט כה מוצלח.
למרות שישנם ארבעה גימורי עץ מובהקים בחדר האוכל שלהם (הקרדנזה, מדף הספרים, שולחן האוכל ורצפת העץ), כל גימורי העץ השונים בעלי גוון חם. אין שום התנגשות באמירה, אגוז בצבע אפור או גימור עץ אחר בצבע קריר יותר. באופן זה, למרות שכולם גוונים וסוגי עץ שונים מבחינה טכנית, הם עדיין מרגישים מחוברים והתוצאה היא חדר המתפוצץ מחום אורגני.
ארבעת גימורי העץ בחלל זה נבדלים בבירור, וזה המפתח לגרום להם לעבוד יחד. אם שניים מהם היו כל כך צבעוניים עד שהם הביט כמו שהם התאימו, הטון האחד עשוי להציף את כל הקומפוזיציה. במקום זאת, כאשר כל גימור הוא גוון משלו, יש לך מראה רב שכבתי שבאמת נראה נהדר.
אף על פי שצבעי הגימור של העץ שונים, אף אחד מחלקי הרהיטים אינם עשויים מסוגי עץ עם גרגירי בר או עמוסים. כלומר אף אחד מהדגנים לא בולט או גונב את ההצגה. זה עוזר לגרום לחתיכות להרגיש שיש להם יותר משותף מאשר לא.
למרות שהכיסאות מעץ, הם החליטו לרסס לצבוע אותם בשחור. פופ הניגודיות הגרפי הזה נראה נהדר עם גימור העץ בצבע אוכל בהיר, אך גם מונע מהחלל להיות בעל חמישה (ואולי גם יותר מדי) גימורי עץ שונים בחלל קטן.
האם הם היו יכולים להוריד ערבוב של ארבע גימורי עץ שונים בחדר לבן לגמרי? אולי. אבל מה שבאמת עובד כאן זה כמה דברים. הצבע האדום העשיר ביצירת האמנות שמעל הקרדינזה ממש גורם לגזירות החמות של כל גימורי העץ לשיר, והוא משתקף בחפץ אדום המונח על גבי מדף הספרים. וצבע צבע הקיר על קיר המבטא כהה ודרמטי, מסווה את כל גימורי העץ ומתאים לעוצמה של כל העץ ההוא, ומאזן את שאר החלל החוצה.
