הורות היא קשה. זה גם המון דברים אחרים, אבל משפט נכון יותר בן שלוש מילים מעולם לא נאמר. כולנו לומדים ככל שאנחנו הולכים - קוראים ספרי הורות כשאנחנו נתקלים באתגרים שגורמים לנו להבין למה אנחנו צריכים ספרי הורות, ובילוי כל ערב אחרי שהילדים נמצאים (ברחמים) במיטה ותוהים אם אנחנו עושים את הכל שגוי.
הנה העניין: הילדים עצמם - והסביבה בה אנו מגדלים אותם - משתנים כל כך מהר, שלעולם לא נצפה להרגיש כאילו יש לנו הכל. עם זאת, מחקרים יכולים לעזור, במיוחד כאשר אנו נאבקים בניווט בשאלות ההורות עליהן מעולם לא נאלצו הורינו להתייחס.
זמן מסך, שאף לא היה שם עד שנות ה -90 המוקדמות, הפכה לשאלה חברתית ענקית, וההורים בפרט מתמודדים עם איך להגביל אותה, מתי לאפשר זאת, והאם אותו הורה אחר שופט אותם על כך שהם מאפשרים לילד שלהם לשחק בטלפון שלהם מסעדה.
נתונים מסוימים שפורסמו לאחרונה מציעים תובנות ספציפיות לגבי זמן המסך וילדים, מהסוג שיכול לעזור לשמש כמנחה דרך כיצד לא לפחות להשתמש בזה.
חוקרי המחקר דיווחו כי ילדים שהוריהם נותנים או מבטלים זמן מסך כתוצאה מכך מבלים יותר זמן בסך הכל מול המסכים. פרופסור ג'ס היינס, שחוקר יחסי משפחה ותזונה יישומית, ציין כי השימוש בזמן המסך על תנאי מגדיל את הערעור שלו: "זה דומה לאופן שבו אסור לנו להשתמש בפינוקים מסוכרים כתגמולים מכיוון שכך אנו יכולים להגדיל את האטרקציה להם."
במילים אחרות, על ידי הענקת ומשיכת ה- iPad או הטלוויזיה אנו הופכים את זמן המסך לעסקה גדולה יותר מכפי שצריך להיות.
ה- AAP ממליץ לא להשתמש בתקשורת למסך לתינוקות עד 18 חודשים, ואז לאט לאט לאפשר מדיה איכותית יותר עם פיקוח על ההורים ככל שילדך מתבגר. על ילדים מגיל שנתיים עד חמש שנים לא לקבל יותר משעה של אמצעי תקשורת, ולצפות בה יחד עם הורה שיכול להסביר את מה שהם רואים, על פי ה- AAP. ולילדים מגיל 6 ומעלה, ה- AAP אומר שהם צריכים להיות בעלי גבולות עקביים, וכי ההורים צריך לוודא שהתקשורת לא תופסת את מקומה של התנהגויות בריאות כמו שינה מספקת ופיזית פעילות.
ראית את זה ב"נופש חג המולד "וב"הילחם הגדול לאור חג המולד": עבור כל אדם שבוחר כמה קישוטים לחג המפתח הנמוכים עבור בחלק החיצוני של הבית שלהם, יש עוד אחד שכמעט מוחק את רשת החשמל, בזכות סנטות מוארות, תצוגות strobe ואפילו מלווה מוזיקה.
למבת הוכוולד
17 בדצמבר, 2019