בתוך כמה ימים קצרים תעביר ספה אפורה חדשה ומקסימה לביתי. כשעשיתי את הרכישה המוכרת לא הצליחה להדגיש מספיק שסימני טפרים של קיטי, משיכות בד וכדומה לא יכוסו על ידי "אחריות הכתמים" המיוחדת שלהם. דבר טוב שהחתולים שלי מסתבכים יותר עם הרחוב האחרון שלי למצוא: קליפה יפה.
הרמתי כמה חתיכות בגודל בהיר כשחלק מהשכנים גיזמו את זוג העצים המדהימים אך הלא בריאים שלהם. סדינים ענקיים של קליפת עץ יבשה התרסקו על הכביש והיו אמורים להתגורר. לא יכולתי לעמוד בפני ההזדמנות לשמור קטע היסטוריה בצורה כמעט מאובנת זו. לא מעט הבנתי שזו תהיה המקום המושלם לטפרים של חתולים, ואחת מושכת בהרבה מרבים מעמדות השריטות הקיימות שם. אני חושב שהחתולים באמת מעריכים את האיכות שבחוץ, אם לא את האסתטיקה והמשמעות שהם נהנים מקביליהם האנושיים.
אמנם לא כל יום אתה מתרחש בדרך זו של נביחה, אבל כל החוויה גורמת לי לחשוב שאולי עלינו לעשות זאת נראה ביומני גיזום עצים מקומיים כעמודי גירוד בלתי מאולתרים, במקום לרכוש מוצרים עבור אותו דבר מטרה. בינתיים, הנה מקווה שהפיתוי של הטבע יתקיים אחרי יום הלידה!
