הדירה שלי כולה בשטיח, למעט המטבח, אזור הכניסה המיידי והחדר האמבטיה. אני מאוד לנקות ולהשאיר תמיד נעליים או סנדלים בכניסה המרוצפת ולעולם לא תלך על השטיח בכדי לשמור עליו נקי ככל האפשר, במיוחד עכשיו ברגע שהגעתי לניקוי / שמפו עמוק. משום מה המבקרים והחברים תמיד מתווכחים עליי ומבקשים מהם לעשות זאת לא ללכת על השטיח שלי עם כל הנעלה, למרות שידעתי כמה אני עובד כדי לשמור על נקי של הדירה שלי. קראו לי "גס רוח", "אנאלי", או אמרתי ש"אני צריך לצנן ", או לא להיות כל כך" לא צפופה "בכל העניין של נעליים על השטיח."
זה הגיע למצב בו עשיתי שלט והדבקתי אותו בכניסה כדי להזכיר ולהדגיש עוד אנשים בבקשה לכבד את כללי הבית שלי על שמירת שטיח שלי נקי. האם אני לא הגיוני בבקשה לא נעליים מכל סוג להליכה על השטיח הנקי שלי? כיצד אוכל להגיב לכל ההערות וההצהרות שלעיל? כמו כן, כשביקשתי ממישהו להסיר את הנעליים שלהם, אני מקבל את ה"אה! אני אהיה כאן רגע "או" אני לא נשאר זמן רב; ייקח יותר זמן להוריד אותם ולהלביש אותם! "כתירוץ לא לציית לחוקים שלי. איך היית מטפל בזה ומתמודד עם זה? זה הגיע לנקודה בכל פעם שמישהו רוצה לבוא אני מלא אימה כי עניין הנעליים תמיד הופך לקרב. עזרה!
אני שומר על דירה עם נעליים בעצמי (וגדלתי בבית נעליים). אז לא, אני לא חושב שאתה לא הגיוני - למרות שלדעתי החברים שלך שקוראים לך "גסי רוח" ו"סמיך "הם מעט.
לפעמים זה יכול לעזור לך להרגיש שאתה לא לבד; בואו נתחיל שם. עשיתי קצת ציד, ו סקר YouGov שנערך בשנה שעברה הראו שרובם (87 אחוז) של האמריקאים חולצים נעליים בבתיהם שלהם. כשליש תמיד עושים זאת. כשמדובר באורחים, בערך 10 אחוזים "תמיד" מדיניות נעלייםבעוד 11 אחוזים דיווחו על "רוב הזמן" ו -13 אחוזים "לפעמים." אז אתה חלק מהקבוצה הזו מתוך 10. אני מקווה שידע זה נותן לך קצת כוח בהרשעתך.
שמירה על דירה ללא נעליים חשובה לך - אני מתאר לעצמי שזה קשור לתחושת ניקיון והגנה על התחום שלך (שציינת שהשקעת בהם זמן וכסף שמפו). אני מבין. האשמה שלי היא שחבריך לא מנסים להיות מפוקפקים, אלא במקום זה להיות קצת חסרי מחשבה. אם זה היה הבית שלהם, הם היו מעריכים את הזמן שנחסך בכך שהם לא לוקחים ונעליים את הנעליים שלהם כדי לרוץ פנימה ותפוס פריט נשכח, למשל, על שלוות הנפש מהידיעה שהשטיח שלהם נשאר לא מפונק. זה שלהם עדיפות, אך לא שלך. בפעם הבאה שתרגיש שלא מובנת לך, אני קורא לך, אה, להכניס את עצמך לרגע לנעלי האורחים שלך: זכור כי הם ככל הנראה מדמיינים כיצד הם יגיבו למצב, ולאו דווקא לשפוט אתך תגובה.
אבל בצד האמפתיה, אתה עדיין יכול לאכוף את הכללים. לכל סיטואציה, הייתי אומר איזשהו וריאציה של "סליחה להיות מדבקה, אבל אתה יודע איך אני עם נעליים בית: "או:" כשאני בא למקום שלך, אני מבטיח לעקוב אחר כל הכללים! "או:" אם זה גורם לי להיות חזק, אז מה יכול אני אומר! אבל זה פשוט ממש מפריע לי. "או:" אני ממש לא אוהבת נעליים בבית, תודה. "או:" אני יודעת שזה לא בשבילך, אבל זה פשוט עניין גדול במיוחד אני - אני מקווה שתוכלו להבין. "או:" סליחה אבל זו דירה של נעליים, תודה רבה על הכבוד לזה גם כשכואב. "היה ידידותי, תקיף ו קצר.
אם אתה יכול להרשות לעצמך את זה (מבחינת שטח וכסף), אתה יכול גם לשקול להחזיק כמה נעלי בית ליד הדלת כך שלאף אחד אין רגליים קרות.
אם אתה חובב בעלי חיים המתגורר בדירה קטנה, יש לנו חדשות טובות: הקטעים המרובעים שלך לא צריכים לפסול אותך מלהשיג כלב. מאמן הכלבים ראסל הרטשטיין, מנכ"ל כלבלב אילוף כלבים לטיפוח כפות בלוס אנג'לס, אומר כי הכלבים הם הזמן אינטנסיבית, לא אינטנסיבית בחלל - כלומר הזמן שאתה מבלה איתם בסופו של דבר חשוב יותר מגודל שלך בית.
אשלי אברמסון
אתמול