לאחר מבטאת את מעלותיו של צבע הנוק למנהג הקריאה שליאני חייב ליידע אותך כי שיניתי את דעתי. יש iPad כבר במשפחה, וקיבלתי את ההחלטה הקשה לעבור למכשיר חדש, עם מערכת הפעלה חדשה וספריה חדשה.
ההחלטה לא הייתה קלה. אחרי שקניתי את האייפד, זה הפך למכשיר הנגינה שלי לדוא"ל, מדיה חברתית וגלישה באינטרנט; סחבתי אותו בכל מקום לגישה מיידית לעולם. מצד שני, הייתה לי ספרייה שלמה של ספרים ומגזינים שהונחו על צבע הניק שלי מחודשים של קריאה ואיסוף.
במשך זמן מה הבאתי את שניהם לטיולים היומיומיים שלי; ה- iPad לאינטרנט וה- Nook לקריאה. אבל זה הפך במהרה לנטל כבד (תרתי משמע). קשה ככל שההחלטה הייתה, ידעתי שהגיע הזמן להשאיר את ספריית ה- Nook שלי מאחור ולעבור למכשיר קריאה חדש עם מערכת הפעלה חדשה.
אבל אני חייב לומר לך, יש לי די מזל. בארנס ונובל עושים א אפליקציית Nook לאייפדכך שיש לי גישה לכותרות הישנות שלי במכשיר החדש (לאנשים של Kindle-to-iPad יהיה אותו הון). לא כולם, אכפת לך; חלק מהמגזינים הישנים שלי לא יעמיסו על אפליקציית Nook בזכות בעיית עיצוב כלשהי, כפי שמספרים לי ההתראות שלי. היו צריכים להירשם מחדש לכמה דברים ולקנות אותם מחדש. וכשעמדתי בראש כותרת חדשה התחלתי לקנות מחנות ה- iBooks של אפל. לאט לאט הפכתי לקורא אייפד וכאן אני עומד היום.
זו בעיה מהעולם הראשון הייחודית לעידן הדיגיטלי. ספרי כריכה רכה יכולים לעבור מבית לבית ויעלו על כל טכנולוגיה חולפת. אבל אלה מאיתנו שמוצאים חופש לסחוב את כל הקטלוגים הספרייה הציבורית של בוסטון בטאבלט בעובי של חצי סנטימטר תעמוד בפני גורל אירוני: החופש שמספקת ספרייה דיגיטלית עשוי לגרום לך להיות כבול למערכת יחידה נצח.
מחקתי את אפליקציית Nook השבוע. האם כאב להשאיר אחריו ספרייה של ספרים טובים לחלוטין אך לא תואמים? בטוח. אבל קריאה אלקטרונית (או הקשבה אלקטרונית או צפייה בדואר אלקטרוני) אינה מנהג עבור אספנים. אם אכפת לך מהארוך האורך של האוסף שלך, דבק בפורמטים כמו ספרי נייר ויניל.