שם: שון, עמי ואוטיס
מקום: אוסטין, טקסס
גודל: 1250 מטר מרובע
שנים חיו ב: בבעלות 9 שנים
אוטיס, מעבדה חביבה, הייתה הראשונה שקיבלה את פנינו כשביקרנו בביתם הנעים של עמי ושון במרכז אוסטין, אבל זה לא לקח ארוך (כאילו, 2.5 שניות) כדי להפוך את תשומת הלב שלנו מכלב נחמד לצבעים הנועזים והבהירים של יצירה מדהימה של מודרני אומנות. למרבה המזל עבורנו, ממצאי האמנות המקומיים המשגעים ובחירות הצבעים המסוגננות לא נעצרו רק בכניסה.
סיפורם של עמי ושון על איך הם הפכו את ביתם לבית חלומותיהם, אולי אולי יהיה האהוב עלי ביותר ששמעתי עדיין. כששון עבר לגור, הם ידעו שהבית לא מתאים לאף אחד מטעמם ופירטו בקצרה עם הרעיון להתחיל מחדש ולעבור לבית גדול יותר. במקום זאת, הם החליטו לקחת את הפרויקט יחד כמוצא יצירתי בניגוד למשרותיהם (הוא, הרפואה והיא, המשפט) - וזה הפך לחוויה מתגמלת להפליא. הם פעלו יחד כדי למצוא סגנון שכל אחד אהב, והפכו בית ישן ומקסים משנות השלושים לבית מודרני, וינטג ', עכשווי, רענן וכיפי לשני אנשים שאוהבים עיצוב.
כשאתה מסתובב בבית, אתה באמת יכול לחוש כמה עמי ושון אוהבים וגאים בעבודה שהם הכניסו. מצביעים על ממצאים מדהימים (הם מספקים בחינניות הרבה מהמשאבים שלהם גם למטה), כל אחד מהם ליצירה יש סיפור ומשמעות אינטנסיבית עבורם, מה שהופך את המרחב למעניין להפליא להיות בו אורח. משהו נלהב גם לעמי וגם לשון כמו גם לכותב הפוסט הזה הוא אמנות אוסטין מקומית, והבית כן מלאים ביצירות מדהימות המשקפות גם סגנון ביתי מלוכד אך גם הרבה טעם אינדיבידואלי באמנות. אחד הקטעים האהובים עלינו וזה שבוודאי מושך תשומת לב רבה הוא צילום של רכוב איילים והמיקום המושלם שמצאו עבורו - דוגמה לאופן בו עמי ושון מתייחסים לאמנות ועיצוב ברצינות, אבל לא
גם ברצינות.הסגנון שלנו: ניתן לתאר את הסגנון שלנו כתערובת משחקית של קלאסיקה מודרנית, עכשווית, עתיקה ואמנות. אנחנו אוהבים את התחושה הפתוחה והאוורירית של ריהוט צף, קווים עכשוויים נקיים וקירות לבנים כמעין קנבס ריק. ואז אנו אוהבים להוסיף פופים של צבע מאומנות, כריות ואביזרים כדי להעיר דברים באמת ולהביא לחיים את החיים.
השראה: אנחנו אוהבים עיצוב סקנדינבי ואמנות עכשווית. קיבלנו גם כמה רעיונות נהדרים מחברנו הטוב, אדריכל מדהים דייויד וובר. בסופו של יום, לכל אחד מאיתנו יש תחושת סגנון משלנו ודעות חזקות. החוכמה היא למצוא היכן הם מצטלבים!
אלמנט מועדף: אנו נהנים מהזרימה מחדר לחדר, מהשימוש היעיל בחלל ומהאור הגדול. אנו משתמשים בכל חדר בכל יום!
האתגר הכי גדול: מנסה להפוך את החדרים הקטנים לנוחים, פונקציונליים, ייחודיים ולא מסודרים.
עשה זאת בעצמך: זה תמיד מספק להבין כיצד לעשות משהו ולעשות זאת לבד. אבל פרויקט מועדף, וזה שלקח את מירב העבודה, היה פטיו הלבנים מאחור. זה נדרש להתחיל מאפס, לחפור את המדשאה המטונפת שהייתה שם, להוסיף חול, להרטיב, לפלס ולתמל אותה שוב ושוב לפני שהניח לבסוף את הלבנים. היה מלאכה ארוכה בעבודה אחרי שהונחו מספיק לבנים בכדי להכיל גריל וכיסא. אבל ההתמדה השתלמה ואנחנו ממש נהנים מהחלל החיצוני הזה עכשיו. הלבנים הגיעו מבניינים שנהרסו בשיקגו, כך שהם עובדים היטב עם הבית הישן.
העצה הגדולה ביותר:היו סבלניים ואפשרו לרעיונות שלכם להתפתח עם הזמן. אל תסתפק במשהו שלא יעשה לך אפילו אם בן הזוג שלך אוהב את זה, במיוחד עבור פריטי כרטיסים גדולים או קטעי מוקד. המשיכו לחפש עד שתמצאו את הקטעים ששניכם משוגעים עליהם. המבט הוא לפחות חצי מהכיף; ליהנות מכל התהליך!
מקור החלומות: חנות עיצוב דנית, סוויט ניו יורק, צ'מפיון עכשווי, גלריה גגוסיאנית (או בכל מקום שנוכל להשיג בו דה קונינג, סוטין, הוקני, סאלי מאן, ברטינסקי - רשימת החלומות הזו יכולה להימשך ועוד ...)
תודה, עמי, שון ואוטיס!
