במבט ראשון הצורך להגדיר בובת יד כמשוחחת נראה מוזר. כמובן שהוא יכול לדבר, הוא מחובר ליד, שבדרך כלל נמצאת רק כמה מטרים מהפה. כשנודע לי שהוא משתמש במכלול מקליטים / רמקולים קטן בכדי שיוכל לדבר, חשבתי שכן מעניין, אך עדיין היה קצת תמה לגבי הצורך בכך, בגלל הקרבה הידיים לפה שהוזכר קודם לכן. ואז קראתי על בוסונג, והדוד שהוא בקושי מכיר חי במרחק של חצי עולם, והכל התברר.
עשה תורם מישל מיני רצתה דרך שהאחיין שלה בן בוסונג בקוריאה יזכור את דודו המתגורר בניו יורק, שהוא פגש רק פעם אחת. אז היא הגישה את הרעיון הגדול להכין בובת יד בדמותו בעזרת שבב שמע משולב להפעלה בתנועה בתוכו עם קולו של הדוד האומר 'בוסונג!' אמנם זה נשמע כמו עבודה עבור מומחה אודיו מנוסה טק, אבל כל זה באמת כרוך קונה כרטיס ברכה עם יכולת להקליט קליפ שמע קצר, הסרת מעיו והצבתו בזהירות בתוך המסך בובה.
זה כמובן כמובן כרוך בתפירת בובת יד, אבל ההדרכה של מישל גורמת להכל להראות די קל. אנו מקווים שבוסונג נהנה ממנו ככל שנהנינו לקרוא עליו.