כל העניין הזה להישאר בבית על ידי בריאות הציבור - חשוב, אבל גם מתיש, ואני זקוק להפסקה מהמונוטוניות. לכן אני מצפה לסתיו ולחורף, שונה אם כי הם עשויים להיראות השנה. העונות נותנות לי סיבה לא עצובה, ולא ממש מפחידה לסגור את משפחתי בבית, להישאר ולהתכרבל. זה גורם להישאר בבית להרגיש כמו משהו שהייתי עושה בכל מקרה, ובכך אני יכול לדבוק בתחושה כלשהי של חופש ו"ימים נורמליים ". אני אקח את זה ואני מצפה לזה.
אחת הדרכים שאני מכבד את הזמן המתוכנן הזה בבית היא לתזמן את שעות הפנאי. אני יודע שזה נשמע טיפשי בהתחלה. אחרי הכל, כולם מצאו דרכים יצירתיות למלא זמן במשך חודשים. אך על ידי עיפרון של כמה אפשרויות בידור מחושבות וסימון לוח השנה במרתונים שמשפחתי יכולה לצפות להם, אנו נהפוך את "מציאת דברים לעשות" להפוך לכיף שלנו.
מחר הוא ליל כל הקדושים, ואיזו דרך טובה יותר יש לבעוט את עונת החגים הביתה בסתיו ובחורף מאשר לצפות בנגיחה מפחידה אהובה? זה יכול להיות הפתיחה, הראשון מבין מופעים עונתיים רבים שתתכנן לעונה שמנוקדת בהנאה קולנועית.
אתה מכיר את התרגיל של סוף סוף לצלול על הספה, את האחריות של היום שמאחוריך, מצפה להפסקה מהחשיבה ובמידה מסוימת להיות. אבל אתה לא באמת יכול לברוח מהמציאות אם אתה לא יודע למה לצאת! הכנת תוכנית תעזור לכם למקסם את זמן ההשבתה שלכם; לא תבזבז את זה ותוהה מה לבחור ותוכל להירגע בלי הלחץ להחליט במה לצפות.
בסוף השבוע, רשמו רשימה של דברים לצפייה והציגו במקרר. (או שמור אותו בשלט רחוק או ברשימה דיגיטלית בטלפון שלך.) התחל ברשימת סרטים עצמאיים מועדפים העונתיים. פלפל בפרקים עונתיים של תוכניות אהובות. לאחר מכן, מלא זכיינות לסרטים. אלה יעסיקו אותך, בטוח! הוסף קטגוריות מאופרות משלך, כגון זוכי אוסקר מכל שנה שווה בין השנים 1990 ל -2010 או סרטים שאנשים המומים שלא ראיתי.
מטלת בונוס: הכינו תוכנית קריאה עונתית. זה לא אומר שהספרים הם בהכרח עונתיים, אם כי אני, למשל, חלקי לקריאה ספרים בחורף בדצמבר, אך אותה הנחת יסוד לבחור מראש כדי שלא תבזבז זמן מחליט להחזיק.
זכרו: מדובר בשיפור ולא בשלמות. בכל שבוע תוכלו לבחור לעבוד על המטלה ששלחנו לכם, או להתמודד עם פרויקט אחר שהתכוונתם להגיע אליו. זה גם בסדר לגמרי לדלג על סוף שבוע אם אתה עסוק או לא מרגיש את המשימה.
שפרה קומביטיס
תוֹרֵם
עם חמישה ילדים, שפרה לומדת דבר או שניים כיצד לשמור על מאורגן למדי בית נקי למדי עם לב אסיר תודה באופן שמשאיר הרבה זמן לאנשים החשובים רוב. שפרה גדלה בסן פרנסיסקו, אך זכתה להעריך את חיי העיירה הקטנים יותר בטלהאסי, פלורידה, שכעת היא מכנה ביתה. היא כותבת במקצועיות כבר עשרים שנה והיא אוהבת צילומי סגנון חיים, שמירת זיכרון, גינון, קריאה ולנסוע לחוף עם בעלה וילדיה.