מחלקת שינויים בעיצוב שינויים בעיצוב דירה של דירה היא קבוצה שנבחרה במיוחד מבין 20 האנשים בעולם העיצוב שכולם צריכים לדעת עליהם בשנה הבאה. ביקשנו ממומחים (ואתה!) לומר לנו את מי לדעתם צריך לכלול - לראות את שאר המועמדים כאן.
מדוע מריסה היא חלק משיעור 2020: "אם הייתי בוחר כוכב עולה זה היה מריסה מקינטורף. מריסה היא אמנית ומעצבת ילידת אמריקה המתגוררת בברצלונה ויש לה חברת קרמיקה מדהימה, מארי מאסוט. היא חברה של חברה אבל אני ממשיך איתה דרך אינסטגרם (@marimasot). אני אוהב את הקרמיקה שלה כי הם פשוט כל כך בולטים בצבע ובצורה. הייתי משתמש בהם לצמחים אבל בכנות מרגיש רע לעשות זאת כי כל אחד מהם הוא יצירת אמנות. התוכן שלה ואיך שהיא מציגה את עבודותיה הם כל כך מעוצבים וייחודיים. מגיע לה הברק כי עובדת ממש קשה במה שהיא עושה וזה מראה ". —הילטון קרטר, מעצב צמחים ופנימיות ומחבר הספר "פראי בבית"
אם "נסה ואתה תצליח" היו מאופיינים, זה יכול להיות מריסה מקינטורף. מוצג א ': לאחר שעבר לברצלונה בשנת 2014 והמתין לקבלת אישור עבודה, הצליח מעצב המזון לשעבר לאסוף קרמיקה ו לפתוח עסק מקומי משלה, מארי מאסוט, בתהליך. אה, והכל תוך שלוש שנים וחצי בלבד.
"עד שקיבלתי את אישור העבודה שלי הייתי מוכנה לעשות את המשמרת ולהתחיל לעבוד בקרמיקה בלבד", מוסיפה מריסה. השינוי האמור תורגם מאז לרמת אומנות גאונית שקוראת רחוק ממתחילים. קחו לדוגמא את הקולקציה הנוכחית שלה - סדרה בעבודת יד של ערכות עציצים שובבות, שתוכננו במיוחד עם צלחות ניקוז צבעוניות לערבב. "המנה הקטנה שמתחת נראתה תמיד כמו מחשבה אחר כך, אז התחלתי להפוך אותה לחלק מהאלמנט הפיסולי של היצירה", היא אומרת על הסדרה הייחודית והיפה להפליא. "אז זה היה רק החלפה ביניהם, והרעיון שאפשר אפילו להוריד את החלק העליון ולכבות עוד אחד."
לכאורה תמיד עין לתכנון הייתה קשורה לדנ"א של היליד מרילנד - היא גדלה אצל אב אדריכל, ואז למדה מאוחר יותר את אותו תחום. ברור שהרקע הממוקד במרחב לוקח את החזית כשמדובר בהבאתה באופן עצום יצירות מימדיות לחיים, אבל מריסה גם נשענת בכבדות לבסיס הבית הנוכחי שלה בברצלונה לעיצוב לְהַשְׁפִּיעַ. המוח החימר מסביר כי היא אוהבת "לקחת משהו טבעי וחושך על הצבעים העשירים, המרקמים ואפילו גרם המדרגות המובנה בקו החוף. מה שהופך אותו למשהו אדריכלי, ומכאן מדוע ניתן להגדיר את קו הסירים הנוכחי שלה כ"אינטראקציה הרמונית בין הטבע ליצירתיות האנושית. " דיברנו עם הקרמיקאית מתוצרת עצמית על גידולה המשפיע, על האסתטיקה העיצובית הכוללת המשתנה ועל כלי האוכל הגיאומטריים המדהימים שלה שלא דומה לשום דבר שראיתם לפני.
מריסה מקינטורף: גדלתי בבית שהשתנה כל הזמן. אבי הוא אדריכל, וכשעברנו לגור בביתנו זה בקושי נעשה - כאילו השתמשנו בסולמות במקום במדרגות. זו הייתה כל ילדותי. ואהבתי את זה. רק תודעת החלל ואלמנטים אדריכליים. ורעיונות הדברים משתנים ומשתנים כל הזמן. זה קשור לעבודה שלי - אני אוהב את הרעיון שאני יוצר את המסגרת, אבל אז אתה שותל בה משהו, והוא ממשיך לגדול ולשנות. אני תמיד מושפע מאוד מהמקום בו אני נמצא, ו [ברצלונה] בפרט ממש מעורר עבורי השראה. שכונת הסטודיו שלי היא סוג של תעשייה, ואני חושב שרבים מהטפסים איתם התחלתי לעבוד היו ממש בהשראת התבניות הקטנות של חלקי המכונה שהיו למכירה בחנות סמוכה. הבניין התמלא באלפי תבניות אלה, עשויים עץ וצבועים באדום ושחור וכחול. כולם היו בדיוק כמו פסלים קטנים והם היו מדהימים.
MM: משהו שבאמת שינה את הדרך בה ראיתי את העבודה שלי והיה רק גילוי עבורי עבד עם צלם צעיר כאן שהוא גם רקדן. יש לו נקודת מבט מעניינת מאוד של עבודתי מכיוון שהוא רואה את זה כרקדן, והוא באמת קשור לגוף האדם ולתנועה. בגלל זה אני אוהב שיתופי פעולה כי הם גורמים לך לראות את העבודה שלך בצורה אחרת לגמרי ואז היא פשוט צומחת כל כך הרבה משם. מלבד זאת, אני חושב שלקחת את הרעיון של עציצים שאני עושה - שכולם משתלבים זה בזה וניתן להחלפה - ממש התהדקה השנה. וזה היה ממש גדול רק כשהבנתי שהמיומנות הטכנית שלי הגיעה למצב שאני יכול לעשות את זה מכיוון שבכל התהליך הזה למדתי. זה לא כאילו אני עובד עם קרמיקה כבר 25 שנה. הכל די חדש בעיניי ואני עדיין סוג של להבין את הכל.
MM: אני חושב שכל קו עציץ, בכנות. קשה לבחור רק אחת מכיוון שלכל יצירה יש אישיות קטנה משלה, ואז אתה מגביר אותם ויש להם אישיות אחרת. עשיתי גם כמה צלחות בנויות - אני לא עושה אותן עבור לקוחות סיטונאיים, אז זה הפך להיות משהו שאני עושה לעצמי בשביל הכיף. יש עליהם אלמנטים גיאומטריים מובנים, והרעיון הוא שתוכלו לסדר את האוכל בצורה אמנותית. אלה באמת מסכמים את כל נקודת המבט שלי בהרבה מובנים כי זה מאוד אדריכלי ועוסק בהצגת אוכל, משם באתי. ויש להם גם את התחושה הזו שהם אורגניים, אבל גם מאוד בנויים. מדי פעם אני עושה חתיכות להצגת אוכל שגם מרגישות שאתה יכול לכבוש אותן - כאילו הם היו בקנה מידה גדול יותר, אתה יכול להיכנס לתוכם והם באמת יהוו מקום מעניין לִהיוֹת. אני חושב שאלו הם האישיים ביותר בעיני.
MM: אמנות מאת חברים. יש לי אוסף גדול של פסלים וציורים והכל על ידי חברים ואלה חשובים באמת. הם קטעים שאני אוהב לבד, אבל אז הם קשורים גם לאנשים שאני אוהב. צמחים ענקיים עבורי ותמיד היו - הם כמעט כמו חיות מחמד. אני חושב שאמנות וצמחים באמת גורמים לי להרגיש בבית, כמו שהחלל הוא שלי. אה, והחתולים שלי.
MM: אני מתכנן לשחרר כמה שורות חדשות - זו שהכי הייתי רוצה להתמקד בהן היא סדרת הלוחות הבנויים. אני עובד על שני אוספים שונים של אגרטלים כי אני גם אוהב פרחים חתוכים, כמה שהם יכולים להיות מרהיבים ומשתנים. הייתי רוצה להיכנס לאריחים, כמו אריחים אדריכליים. אני משתף פעולה גם עם כמה אמנים אחרים ומעניין אותי לראות מה יגיע מזה.
MM: בר קיימא, בעבודת יד ומצפוני. אני רואה שהרבה קמעונאים גדולים יותר מתחילים לזהות שיש אסתטיקה למראה בעבודת יד. ואני חושב שאנשים באמת מגיבים לאסתטיקה הזו כי זה פשוט מרגיש כל כך אישי. אבל אני חושב שאנשים גם הופכים מודעים יותר ליצרנים קטנים ולפרקטיקות יותר בעבודת יד ובת קיימא - ופרטיים.
AG: המטרה שלי היא לספק נקודת מבט חדשה כיצד לגשת לכלים בהם אנו משתמשים בחיי היומיום. להכנת יצירות שניהם עומדות לבדן כפסלים, אך גם מספקות מבנה ליצירת פסל שצומח ומשתנה ומתפתח ברגע שהוא הובא לביתו של האספן. בערך כמו שיתוף פעולה לכל החיים. וכדי פשוט להשאיר מאחור יופי, אושר, וצמחים בריאים ונושמים.
